top of page
White Sand and Stone
GettyImages-968121202_edited.jpg

מנהיגות תודעתית
מרכז הידע

1.png
אתם מוזמנים לכתוב למתי, לשאול, להגות, לנוע ולהתרחב 

חמלה

בוגרים יקרים, מה שלומכם?

אם אפשר היה לארוז אושר כמתנה לחג, זו כנראה הייתה המתנה הפופולרית ביותר.

הדלאי למה נהג לומר שאם אנחנו רוצים לעזור לאחרים להיות מאושרים עלינו לתרגל חמלה. ואם אנחנו רוצים להיות מאושרים בעצמנו - עלינו לתרגל חמלה.

לכן מתנת החג שלי אליכם היא תרגול של חמלה.

" כשאנחנו מביטים בכאב מתוך פחד – אנחנו מרחמים. כשאנחנו מביטים בכאב מתוך אהבה – אנחנו חומלים" (פרופ' פטריק בולין-פיצג'רלד)

בכדי לתרגל חמלה עלינו להבין מהי חמלה, וכדי להבין מהי חמלה כדאי להתחיל במה היא לא: חמלה אינה רחמים. רבים מאתנו משתמשים במילים האלה כמילים נרדפות, אך חמלה ורחמים הם רגשות שונים במהותם.


רחמים הוא רגש שכרוך בשיפוטיות והוא מחובר לשורש של פחד. כשאנחנו מרחמים על מישהו, אנחנו מציירים הפרדה ברורה בינינו לבין האחר "המסכן" – אנחנו עומדים יציבים ובטוחים במקום המוגן וה"מוצלח" שלנו, מסתכלים עליו מלמעלה למטה ומצקצקים בלשוננו בשיפוטיות – "אוי, כואב הלב, איזה מסכן...".


העליונות שמתחבאת בתוך הרחמים דוחפת אותנו למהר ולייעץ לאחר מה עליו לעשות כדי "לצאת מזה". לכאורה אנחנו מציעים עזרה, אבל האמת היא שמה שאנחנו באמת מחפשים זה להרחיק ולהדוף מאתנו את הכאב והמצוקה.


חמלה לעומת זאת היא רגש שכל כולו אהבה וקבלה. חמלה נובעת מתוך חיבור לאנושיות ולפגיעות שבנו. כשאנחנו חומלים אנחנו מחבקים ברכות כי אנחנו יודעים מה זה להרגיש כאב.

כשאנחנו חומלים אנחנו מסוגלים לראות ולהרגיש את הדברים מנקודת המבט של מי שסובל. אנחנו יודעים איך זה מרגיש להיות בחושך, וכמה גם אנחנו זקוקים ליד מושטת ועיניים טובות ברגעים של כאב.


כשאנחנו חומלים אנחנו מסוגלים פשוט "להיות שם" ביחד עם האחר, לשהות, לקבל ולהכיל את כאבו. אנחנו לא מתיימרים לדעת "מה נכון לעשות", ואם אנחנו מציעים משהו זה נעשה מתוך הקשבה וב"גובה העיניים".


חמלה היא אנרגיה מערסלת של אהבה ותשוקה לחיים

מישהו פעם שאל אותי: "אז מה, חמלה זה פשוט לשבת שם ביחד בחושך? זה לא עלול להחמיר את המצב?" השאלה הזו נובעת מתוך הפחד שאם נקבל את הכאב אולי נטבע בו, ומתוך ההרגל שלנו לחשוב שאנחנו חייבים לעשות פעולה חיצונית בשביל שתהיה תנועה פנימית. הפחד אמנם טבעי, אך הוא אינו נכון.


חמלה מציעה יותר מ"סתם" חיבוק מנחם ויחס אדיב ומקבל. המשמעות המילולית של compassion היא "לסבול ביחד עם", או בניסוח אחר - להשתתף בכאבו של האחר.

ההשתתפות שחמלה מציעה היא השתתפות אקטיבית. לא במובן של פעולה חיצונית אלא באנרגיה מלאת החיים שחמלה מביאה לתוך החושך – אנרגיה של תשוקת חיים.


כשאנחנו חומלים הנוכחות שלנו עם האחר בתוך החשכה היא כמו להבה. חמלה מעוררת תקווה משום שהיא מזרימה אנרגיה של חיות, חיוניות ותשוקה לחיים.


רוצים לתרגל חמלה?


קל לתרגל חמלה אם נפרק אותה לשני חלקים: COM ו- PASSION ונקבל ראשי תיבות:

Caring Oneness Mindful Passion = COMPASSION


CARING - אדיבות במקום שיפוטיות

חמלה ניגשת לכאב ברגישות מתוך אהבה ואכפתיות. חמלה היא כמו חבר טוב שמתייחס אלינו באדיבות (kindness). לכן כשאנחנו פוגשים כאב, בתוך עצמנו או אצל האחר, ורוצים להגיב בחמלה, נשאל את עצמנו: מה זה אומר להתייחס באדיבות? איזו פעולה או תגובה יכולה להביע אכפתיות ואהבה? שימו לב לגישה שלכם ולמילים שאתם בוחרים. השתדלו להימנע משיפוטיות. היו אדיבים.


ONENESS - חיבור במקום נפרדות


חמלה לעולם אינה שופטת, משום שהיא מבוססת על ההכרה וההבנה שכולנו אנושיים. כאב, סבל, מצוקה, מחלה, כישלון – כולם חלק מהמרחב האנושי.


שיפוטיות מחלקת את העולם ל"טוב" ול"רע", ומתבטאת בתחושת עליונות שיוצרת ריחוק וניכור (גם כאשר אנחנו שיפוטיים כלפי עצמנו, זה משום שיש בנו חלק "נעלה" שמתייחס לכאב ולסבל שלנו כחלק "נחות"). לכן כשאנחנו פוגשים כאב, בתוך עצמנו או אצל האחר, ורוצים להגיב בחמלה, נשאל את עצמנו: מה זה אומר להגיב "בגובה העיניים"? איזו פעולה או תגובה יכולה להביע השתתפות, שותפות ואחווה?


MINDFUL - נוכחות במקום ניתוק


חמלה היא נוכחות מלאה וקשובה. דיבור מלב אל לב עם לב פתוח, שמוכן להרגיש ולחוות ולהיות בתוך ועם הדברים כפי שהם כרגע. חמלה היא נוכחות ברגע הזה, כאן ועכשיו, במלוא עוצמתו, גם אם זה רגע של כאב עמוק, פחד או תסכול.


לכן כשאנחנו פוגשים כאב, בתוך עצמנו או אצל האחר, ורוצים להגיב בחמלה, נשאל את עצמנו: האם אני קשוב? האם הלב שלי פתוח ומוכן לחוות ולהרגיש? האם אני נוכח "כאן ועכשיו"? איזו פעולה או תגובה תבטא התמסרות ונוכחות?


PASSION - להחזיק בתשוקה


הסיבה שחמלה מציעה מרחב מקבל שמאפשר לנו להיות נוכחים עם כל מה שיש, גם אם מה שיש כרגע זה מה שאין או חושך סמיך, קשורה דווקא לכך שחמלה מחזיקה את התשוקה לחיים. חמלה מאפשרת לנו לחוש תקווה ולהתחבר לאמונה ולידיעה שהשמש אינה נעלמת גם כשהיא שוקעת. חמלה מאפשרת לנו לחיות במלוא העוצמה, ולהישאר מחוברים לחיים בכך שהיא מזכירה לנו ברגעים של חושך את נוכחות האור.


לכן כשאנחנו פוגשים כאב, בתוך עצמנו או אצל האחר, ורוצים להגיב בחמלה, נשאל את עצמנו: מה זה אומר להישאר מחובר לחיים ולתשוקה ברגע הזה? איזו פעולה או תגובה מאפשרת לי להביא לתוך הרגע הזה אור רך? האם אני מחובר לידיעה שכמו שיש חושך יש אור, כמו שיש לילה יש יום, כמו שיש שפל, כך יש גם גאות בחיים?

 

הארה לסיום –

התייחסתי כאן לחמלה בהקשר של כאב בחיינו, אך האמת היא שיחס חומל לעצמנו ולזולת נכון בכל הקשר של חיינו האנושיים.

מאחלת לכולנו שנה של חמלה.

שנדע להתייחס לעצמנו ולזולתנו באכפתיות ובאדיבות.

נזכור שכולנו רקמה אנושית אחת, וכל מצב בחיינו הוא חלק מהמרקם האנושי.

שנהיה קשובים ורגישים לאחרים ולעצמנו, ושנזכור שהחיים הם מסע מופלא ומרגש.


תגובות


אתם מוזמנים לכתוב למתי, לשאול, להגות, לנוע ולהתרחב

מאמרים נוספים

bottom of page