אתם מכירים את הרגע הזה.
הרגע שבו התכוונתם לומר דבר אחד, ויצא משהו אחר לגמרי.
הרגע שבו התגובה כבר נשלפה,

ורק אחר כך הבנתם מה היא עשתה.
לא רק לשיחה עצמה, אלא גם ליחסים, לאווירה.

​

יש שיחות שלא נגמרות כשהן נגמרות.
הן נשארות בגוף, רצות בראש,

ומשאירות אחריהן מתח בבית,
ריחוק בזוגיות, אשמה מול הילדים,

או שקט טעון בסביבת העבודה
שאף אחד לא באמת יודע איך לפרק.

בוודאי כבר ברור לכם

שזו לא בעיית התנהגות.
שלא יעזור לספור עד עשר,

לשתוק או להתאפק.
שגם אם תבטיחו לעצמכם שבפעם הבאה תגיבו אחרת.​